כבר לא וולונטרי - תקן ת"י 5281 לבניה ירוקה והקשר שלו למלחמה שלנו במשבר האקלים.

בחמישים השנים האחרונות האנושות היא הגורם העיקרי להתחממות כדור הארץ ולבעיית משבר האקלים. ועדת פריז ב2015 הכריזה מלחמה בפליטת גזי חממה וביעד של עליה ב1.5 מעלות צלזיוס בלבד. ההכרזה הזאת סימנה נורה אדומה לתעשיית הבניה הגלובלית המהווה כמעט 40% מכלל פליטות גזי החממה. אם נוסיף תשתיות ופעילויות אחרות, כגון תחבורה, הקשורות לבניינים, המספר הזה קופץ. כבר משנת 2005 למדינת ישראל היה תקן לבניה ירוקה אך רק במרץ 2022 הפך התקן ת"י 5281 לתקן מחייב.

במאמר זה נסקור את דרכי ההתמודדות עם משבר האקלים בכל הנוגע לבניה ועירוניות, דרך תקנים לבניה ירוקה בארץ (ת"י 5281) ובעולם ((LEED,BREEAM ,GREEN STAR. האם הפיכתו של תקן ת"י 5281 למחייב הוא צעד אחד קטן ומאוחר מידי או שמע הוא שחקן מרכזי במלחמה שלנו במשבר האקלים. 

במרץ 2022 תקן ת"י 5281 לבניה ירוקה הפך מתקן וולונטרי לתקן מחייב אשר יחול בהדרגה על כל סוגי המבנים. התקן הישראלי ת"י 5281 יצא לראשונה ב2005. בתחילה נגע בתכנון בניה חדשה בלבד. בשנת 2011 הוא עבר רביזיה ועודכן על ידי המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים בכל הנוגע לתכנון מבני מגורים ומשרדים. בשנת 2016 עודכן בשנית ושם כלל התייחסות למבני תעשיה חדשים וקיימים, בנייני מגורים, בניינים שאינם למגורים כגון מוסדות חינוך ואחסון מלונאי, בנייני משרדים (ששטחים גדול מ500 מ"ר) ובנייני רבי קומות.

התקן הישראלי לבנייה ירוקה הינו תקן שמטרתו בנייה ידידותית לסביבה ובריאה למשתמש המעודדת חסכון במשאבים לרבות צריכת חשמל ומים, מיחזור פסולת, ומשפרת את תנאי המחייה בבניין.התקן (תקן ישראלי ת"י 5281) כולל קריטריונים ממגוון נושאים ודיסציפלינות המחולקות לפרקים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות.באמצעות התקן ניתן לדרג את מידת השפעתם של בניינים על הסביבה. דירוג הבסיס ביותר הוא כוכב אחד והמקסימלי הינו חמישה כוכבים.

בזמן שמדינת ישראל התמהמה מאחורה בכל הנוגע למדיניות סביבתית בכלל ולמדיניות בתחום הבניה הירוקה בפרט, בעולם ישנם תקנים אשר מוכחים כי על ידי שינוי תפיסתי ושינויי מדיניות אפשר לבנות ירוק יותר ובכך להפחית את פליטות הפחמן. כיום ישנם בעולם בניינים עם 0 פליטות פחמן ומאופסים אנרגטית.  

דוגמה לכן הוא תקן  LEED לבניה ירוקה בארה"ב. מדובר בתקן שאינו רשמי אלא מערך הסמכה פרטי. עם זאת, מדובר בכלי המדידה לבנייה ירוקה הנפוץ ביותר. הושק לראשונה בשנת 1998 על ידי המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה. ת"י 5281 נשען במבנהו ובתוכן שלו על תקן LEED ובדומה לתקן שלנו גם כאן ישנה חלוקה לראשי פרקים העוסקים בפחמן, אנרגיה, מים, פסולת, תחבורה, חומרים, בריאות ואיכות סביבה פנימית.

גם כאן פרויקט צובר נקודות על ידי עמידה בדרישות מוקדמות וכך זוכה לדירוג (LEED  כסף, זהב ופלטינה)

תקן LEED נותן מענה בכל קני המידה באדריכלות, מתכנון אורבני של ערים ושכונות, לתכנון מבנים ועד לעיצוב פנים.

LEED בדומה לתקן הישראלי, היא מערכת הוליסטית שאינה מתמקדת רק באלמנט אחד של בניין כמו אנרגיה, מים או בריאות, אלא היא נותנת מענה רחב תוך התחשבות בכל האלמנטים הקריטיים שפועלים יחד כדי ליצור את הבניין הטוב ביותר שאפשר לתכנן. 35% מהניקוד ב-LEED קשורים לשינויי אקלים, 20% משפיעים ישירות על בריאות האדם, 15% משפיעים על משאבי המים, 10% משפיעים על המגוון הביולוגי, 10% מתייחסים לכלכלה ירוקה, 5% משפיעים על הקהילה ו-5% משפיעים על משאבי טבע.

דוגמאות נוספות לתקני בניה ירוקה בעולם הם הGreen Star האוסטרלי. הוא נוסד ב2003 על ידי המועצה לבניה ירוקה באוסטרליה. הGreen Star  פותחה בעבור הסביבה האקלימית באוסטרליה ומתייחס לשמונה סוגי מבנים. ישנן 3 דרגות כוכבים המהוות את דירוג הבניין כירוק- 4, 5 או 6 כוכבים. 

והתקן הבריטי ה BREEAM שהוא התקן הראשון בתחום הבניה הירוקה. פורסם ב1990, כולל בתוכו עשר קטגוריות. יש בו התייחסות גם לזיהום ולתחבורה. גם תקן זה מבוסס על צבירת ניקוד, וגם בו, על אף שפרק האנרגיה הוא המשמעותי ביותר – ניתן לקבל הסמכה על ידי התייעלות אנרגטית מינימאלית יחסית. 

יש קונצנזוס בקרב הקהילה המדעית הבינלאומית (דו"ח IPCC  , 2014 ) שפעילות האנושית במהלך ה50 שנה האחרונות היא המניע להתחממות כדור הארץ. 

אבל למה להתמקד בבניה, באדריכלות ותכנון אורבני כאשר תעשיות רבות כמו תעשיית בקר, האופנה והתחבורה מספקות לנו בעיות רבות שכדי להתמקד ולפתור אותם. 

כדי להבין מדוע יש להשקיע משאבי ידע, רגולציה ושינויים במדיניות, להלן מספר נתונים:

הסביבה האורבנית מייצרת כמעט 50% מכלל פליטת גזי החממה השנתית העולמית.

כאשר מתוכם, כלל פעולות הבניין אחראיות ל-27% בשנה, בעוד חומרי בניין ובנייה (המכונה בדרך כלל פחמן גלום) אחראים ל-20% נוספים מדי שנה.

כשני שליש משטחי הבנייה העולמים שקיימים כיום ימשיכו להתקיים גם ב-2040.

ללא שחרור מבנים קיימים ברחבי העולם, מבנים אלה עדיין ימשיכו לפלוט פחמן גם ב 2040 ולא נוכל להשיג את יעד ה 1.5 מעלות צלזיוס כפי שסוכם בסכם פריז.

על מנת להשיג אפס פליטות מבניינים קיימים אנחנו חייבים להאיץ את קצב החלפת האנרגיה כך ש 100% מהמבנה הקיים יפעל על אנרגיה מתחדשת.

התכסית (שטח קרקע בנוי) העולמית צפויה להכפיל את עצמה עד 2060.

כדי להכיל את הגל הגדול ביותר של צמיחה עירונית בהיסטוריה האנושית, אנו צופים לתוספת של כ 230 מיליארד מ"ר רק של תכסית שתתווסף למלאי תכסית הבניינים העולמי שכבר קיים. זהו שווה ערך להוספת שטחה של העיר ניו יורק לעולם, מדי חודש, במשך 40 שנה.

חשוב לציין כי בניגוד לפליטות פחמן כתוצאה מתפעול הבניין (פחמן תפעולי), אותו אפשר להפחית עם הזמן על ידי הפיכת השימוש באנרגיה לאנרגיה מתחדשת. פליטות פחמן גולמי שנפלטות בעת בנית המבנה, נשארות עם סיום בנייתו.

במידה ואנו רוצים להגיע ליעד של 0 פליטות עד 2040 אנחנו חייבים לפעול ולתת מענה גם על נושא הפחמן הגולמי כלומר, לא רק תיפקדו של המבנה ברמת התכנון ולאחר הקמתו כגון העמדת המבנה על הקרקע בצורה המיטבית לו, שימוש במים אפורים, שימוש אנרגיות מתחדשות ניתוח רוחות, תזוזת השמש והנחת הצללות, אלא גם על הדרך בה אנו בונים באתר. באילו חומרי בניה אנו בוחרים להשתמש ועל הפסולת התעשייתי שנוצרת כתוצאה מכך.

השגת אפס פליטות פחמן גולמי יחייב אימוץ העקרונות של:

1.שימוש חוזר, לרבות שיפוץ מבנים קיימים. שימוש בחומרים ממוחזרים ותכנון להפחתה.

2.צמצום, שימוש בחומרים עם פליטות פחמן נמוכות עד אפסיות.

3.סילוק פחמן, כולל תכנון אתרים ושימוש בחומרים  לקיבוע פחמן.

בטון, פלדה ואלומיניום - אחראים על כ-23% מסך הפליטות העולמיות (רובם משמשים בבניה).

באמצעות מדיניות, עיצוב ובחירת חומרים אנחנו יכולים להפחית משמעותית את פליטות הפחמן

מחקר של UC Berkeley (2014 ,GBRC) מצא כי על ידי בנייה לפי תקני  LEED, בניינים פלטו 50% פחות גזי חממה מאשר בניינים שנבנו באופן קונבנציונלי עקב צריכת מים. פלטו 48% פחות גזי חממה עקב פסולת מוצקה ו-5% פחות גזי חממה עקב תחבורה. כמו כן אנו רואים חיסכון של מיליארדים לטווח הארוך, באנרגיה למיזוג אוויר ולתאורה, בתחזוקה, בשימוש במים ובטיפול פסולת.

בניגוד להנחת היסוד בה בניה ירוקה יקרה משמעותית, אנו מתחילים להבין כי לבנות ירוק לב דווקא יקר יותר ועם תכנון נכון יכול להגיע לעלויות של בניה קונבנציונלית. הבעיה היא שעד היום מדינת ישראל וממשלותיה לא ראו בבניה ירוקה המתחשבת בסביבתה כתכנון הכרחי 

למתכננים רבים, הן ברמה הפרטית והן ברמה המוניציפלית (שיושבים בוועדות התכנון) אין ידע בנושא ולרוב גם אין מאיפה לקבל אותו. כיום אין בארץ בית ספר לאדריכלות המתמחה בבניה ירוקה. 

הביט נוסף מעבר לזה הסביבתי, קידום תקן ת"י 5281 והפיכתו למחייב, מתקן עוולה חברתית. עד היום התקן לבניה ירוקה היה מחייב רק בערים בעלי חוזק כלכלי, ערי פורום ה15 שהחליטו לאמץ אותו גם כשהיה וולונטרי. במהלך זה של הפיכתו למחייב יוכלו לצמצם פערים בין ערי המרכז לפריפריה גם בנושא זה.

בשורה התחתונה אנחנו מאמינים כי כעת שתקן ת"י 5281 הפך למחייב נתחיל לראות הרבה יותר מבנים ירוקים המייצרים פחות גזי חממה,בעלי איפוס אנרגטי, מצמצמים פערים חברתיים, בריאים יותר למשמש ויכולים לעזור לנו להילחם המשבר האקלים. כאלה שנעים לראות ועוד יותר, נעים לחיות בהם.

אדריכלות ירוקה איננה מותרות אלא חובה מוסרית.